אתר ההנצחה לחללי אסון המסוקים

ליל כ״ח בשבט תשנ״ז

אתר הנצחה אסון המסוקים

4 בפברואר 1997 - הלילה שבו נפל אלון, בכלל 73 לוחמים ואנשי צוות אוויר, בהתנגשות שני מסוקי יסעור מעל עמק החולה שהיו בדרכם לפעילות מבצעית בלבנון במוצבי הבופור ודלעת בלבנון

רצף האירועים

באמצע שנות ה-90, במסגרת השהות הצבאית ב"רצועת הביטחון" בדרום לבנון, היוו שיירות ההסעה של חיילים בין הבסיסים בארץ למוצבים בלבנון יעד נוח לתקיפה. כאחת הדרכים לצמצם את הסיכון, הוחל בהטסת חיילים במסוקים במקום בשיירות קרקעיות.

בערבו של יום שלישי, כ״ח בשבט תשנ״ז (4 בפברואר 1997), המריאו משדה התעופה מחניים שני מסוקי יסעור (סיקורסקי CH-53) של טייסת 118. המשימה הייתה להטיס לוחמים למוצבים ברצועת הביטחון בדרום לבנון: מסוק אחד יועד למוצב הבופור, והמסוק השני למוצב דלעת. על שני המסוקים נשאו 65 לוחמים וקצינים - בעיקר מחטיבת הנח"ל ומחטיבת גולני, וכן מיחידות נוספות - וכן 8 אנשי צוות אוויר.

זמן קצר לאחר שחצו את הגבול, בשעה 18:59 בקירוב, התנגשו שני המסוקים זה בזה מעל עמק החולה, בין מושב שאר ישוב לקיבוץ דפנה. אחד המסוקים התרסק בחצר צימר נופש בשאר ישוב, והשני בערוץ נחל סמוך. כל 73 מי שהיו על סיפון שני המסוקים נהרגו. לא נפגע איש על הקרקע.

ועדת חקירה בראשות אלוף (מיל') דוד עברי, לשעבר מפקד חיל האוויר, לא הצליחה לקבוע חד-משמעית את סיבת ההתנגשות. ההשערה המרכזית היא ששני הצוותים איבדו קשר עין ביניהם בעת תרגול הדדי לפני החצייה לשטח האויב, מצב שהוחמר בשל "נקודות מתות" במבנה תא הטייס של היסעור ושימוש באמצעי ראיית לילה שמצמצם את שדה הראייה.

"האמת נלקחה עם קרבנות האסון לעולמם... לצערנו, האירועים בשניות האחרונות לקראת ההתנגשות יישארו תעלומה."
- מסקנות ועדת החקירה, אפריל 1997

ממשלת ישראל הכריזה על יום אבל לאומי.

דם המכבים

73 הנופלים

73 השמות החרוטים על אבני הזיכרון באתר ההנצחה בשאר ישוב. ביניהם אלון, 73 חיילי צה"ל שיצאו לפעילות מבצעית במוצבי הבופור ודלעת בלבנון במטרה להגן על גבולה הצפוני של מדינת ישראל ולא שבו.

אתר ההנצחה

בסמוך למקום האסון, ליד קיבוץ דפנה, הוקם אתר הנצחה לזכר 73 הנופלים.

צילומי אתר ההנצחה: זאב שטיין, שלמה רודד, יהודית גרעין-כל, ישראל פרקר, ישראל זלר, צביקה ציון, איציק אדרי, Deanbn ואיגוד שימור המורשת · פרויקט Pikiwiki Israel, ויקישיתוף (CC BY 2.5 / CC BY-SA 3.0)