מילים על אלון

.אלון היה ויהיה בעיני תמיד, סמל לאדם שכולו - לב

,לב עיקש ונחוש
,
לב ישר ותמים
,
לב גאה
-
אך מעל לכל
.
לב רגיש, פגיע ואוהב

עיקשותו ונחישותו הם שעשו אותו קשר מ"מ. הוא לא מונה לתפקיד, הוא נטל אותו על
כתפיו (תרתי משמע, יש לומר) בתחילת מסע כומתה, ולא הוריד אותו מעליהן עד לסוף
.
המסלול

תמימותו ויושרו, באו לידי ביטוי בעיניו הגדולות. כשהיה מדבר, ידעת שפיו וליבו שווים, הן
כששאל את אחת משאלותיו המפורסמות, והן כשענה תשובות לשאלות. הן כשעשה משגה
.
חמור ככל שיהיה, והן כשצלחו לו מעשי ידיו

אלון ביטא תמיד את אשר על ליבו. כשכעס ידעת זאת, וכשפחד גם כן, כשהתאכזב
וכששמח, כשרצה לצאת הביתה, וכשרצה להוכיח את עצמו לטובה או לרעה. אך לעולם
.
ביושר וללא כוונות נסתרות

ליבו גם העניק לו מידה לא מבוטלת של גאווה. תפקידו כקשר, השאיר אותו מחוץ לחלוקה
הפנימית לכיתות ולחוליות, ולא בקלות היה מוכן לוותר על מעמד זה. יש לומר כאן למען
,
ההגינות, שגאוותו לא חרגה אל עבר היהירות וההתנשאות, והוצדקה על ידי דרישה עצמית
.
מהגבוהות ביותר

אך מעל לכל, כאמור, היה ליבו הענק, רגיש לכל מילה שנאמרה עליו, וכל פגיעה שניסו
לפגוע בו, מצאה כתובת בליבו ובעיניו שהזדרזו לעיתים להתמלא בדמעות. אלון לא הסתיר
מעולם כשנפגע ממשהו או ממישהו, אך יחד עם זאת - לא היה גדול ממנו בהבעת תודה
.
ואהבה

ליבו של אלון יישאר עימי תמיד, ולפעמים אני מאחל לעצמי, שהייתי יכול ללמוד ממנו מעט
.
על שלמות בין מעשים לבין לב

(יאיר רובינשטיין (מ"מ