אלון

לכאורה, פיסית, רחוק אתה מאתנו

אך בעצם קרוב אתה מאד ללבנו.

הרי בלתי אפשרי היה להתעלם מנוכחותך,

וכעת קשה מנשוא הפרידה ממך.

לדבר עליך בלשון עבר,

זה כמו לומר: "היית" ולא "הנך",

ועלינו להתרגל לכך שאיננו יכולים לראותך.

היית בחור מיוחד

ועל כך אין עוררין לאף אחד

שמרת מצוות "בכל לבבך",

ולא פיללנו שתקיים גם "בכל נפשך".

היית טוב לב, יפה, חסון ועניו,

שלכולם נתן תשומת לב והאיר את פניו,

לא מפליא אם כן, שאהבה עזה אליך הייתה נחלת הסובבים אותך:

קטנים, גדולים, מורים, חברים וכמובן המשפחה.

דע שעצוב לנו בלעדיך,

והעיניים מוצפות דמעות בחשבנו עליך,

תמיד תהיה חלק בלתי נפרד מאתנו,

מכיוון שהיית חלק מההילה של משפחתנו.

אלון,

הכל נראה כעת כחלום,

אך למרבה הצער, איננו יכולים לפקוח עיניים ולומר לך שלום.

הסיבה לאסון נשגבה מבינתנו, לאלוקים פתרונים.

לנו נותר רק לומר: תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים

אז הייה שלום, אלון יקירנו,

ובקשה ממך מלאך - תתפלל עלינו.

לכם משפחת בביאן היקרה,

נאחל שלא תדעו עוד מכאוב וצרה

נהייה אתכם לאורך כל הדרך,

התמיכה והאחדות בעינינו ערך

אתם משפחה מיוחדת

חמה אוהבת ומלוכדת

מי ייתן והקב"ה יעניק לכם כח

להתמודד, להמשיך וגם לשמוח

שמעץ האלון התמיר שלא משורשיו נגדע

ענפים ועלים - ממקור אחר עוד ידע.

סיגלית בביאן - חסידים

---