מותר לשאול / יוסף אלמליח

"ויחל משה את פני ה' אלוקיו וכו'"

 

לאחר חטא העגל נגזרה גזרת כליה על עם ישראל. עונש זה מצביע על חומרת החטא. עם שזה עתה זכה לגאולה, לניסים, להתגלות, למעמד הר סיני ולמתן תורה, עושה עגל ומכריז עליו - "אלה אלוהיך ישראל".

 

אם כן מה מקום לשאלת משה ,למה ה' יחרה אפיך בעמך"? וכי חרון האף לא מוצדק? על הדבר הראשון "אנוכי ה' אלוקיך" (שמות - כ', ב') מפרש רש"י: "ולמה אמר לשון יחיד - אלקיך ,ליתן פתחון פה למשה ללמד סניגוריא על ישראל במעשה העגל וזהו שאמר: למה ה' יחרה אפך בעמך". כאילו שהדבר נאמר רק למשה ולא לכל ישראל. אך הרי הכוונה של הדברות הייתה לכל ישראל וכיצד אפשר להסתתר אחרי סניגוריא המבוססת על טיעון טכני ולא מהותי?

 

גזרת כליה נגזרה גם לאחר חטא המרגלים ושם משה אינו מעלה שאלות "למה" כמו כאן, אלא ישר מציג את טענת מצרים על אי-יכולתו של ה' לקיים את דבריו לישראל. שאלות "למה" המופנות לה' אנו מוצאים בתהילים כ"ב - "אלי אלי למה עזבתני". רש"י מביא את זה כדי לומר ש"אל" זו מידת רחמים כי לא ייתכן לומר למידת הדין למה עזבתני. וכן בתהילים קט"ו -"למה יאמרו הגויים איה נא אלהיהם" - שתי שאלות אלה מקבילות לספר שמות: למה יחרה אפך בעמך - אלי אלי למה עזבתני. למה יאמרו הגויים - למה יאמרו מצרים. משה בא ללמד את עם ישראל עניין חשוב. ברגעי משבר קריטיים - של חטאים כבדים וגזירות קשות (אסונות) עגל, מרגלים ותחושת נטישה- למה עזבתני. יתעוררו ספקות באמונה ומתערער הבטחון במה שנהגנו עד כה. משה אומר, השאלה אינה מצביעה על חוסר אמונה אלא על אמונה עמוקה ואמיתית, על יכולת האדם לפנות לבוראו ולשאול אותו בשעה הקשה ביותר "למה ?" אין זה הכרחי שנבין או שנקבל תשובה אך השאלה לגטימית ויש לה מקום בשעות קשות והשאלה מורכבת משני היבטים. ההיבט הראשון כלפי עם ישראל, למה יחרה - כלומר למה תכעס עלינו כל כך? והטיעון של משה בלימוד הסניגוריא של עם ישראל   ש"אנוכי" נאמר בלשון יחיד אינו טכני בלבד.

 

 אם נתבונן בפניה "ויחל משה את פני ה' אלקיו" משה מתפלל לפני ה' אלוקיו, שלו. .וזהו מצב כאשר יש ניתוק בין ה' לעמו והפניה היא של משה לאלוקיו. בדמיון מדהים אנו רואים אותו סגנון במלכים א' פרק י"ג פסוק ו' - "ויען המלך ויאמר אל איש האלוקים - חל נא את פני ה' אלוקיך" - כאשר המלך מרגיש שה' זנח אותו הוא התרחק ממנו - ה' הוא רק אלוקיו של איש האלוקים (ראוי לציין גם משה נקרא איש האלוקים). כך שהשאלה באה מתוך קרבה רבה ואמונה עמוקה של משה ושל איש האלוקים. ההיבט השני כלפי הגויים. יש לעיתים במעשה ה' שמבוסס על צדק ואמת, מצב שיכול להיווצר חילול ה' בשל ההבנה השגויה של הגויים.

 

"למה יאמרו מצרים" - "מבלתי יכולת ה'" - "למה יאמרו הגויים". הרי הטענה הזו מוכרת לה' כמו שאמר בדברים "לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו " (דברים לב כ"ז). כלומר אין חידוש בטענת משה. אדרבא, כך מנהגו של הקב"ה. שיודע מה יאמרו הגויים כאשר ידם רמה וגוברת, שאינם מייחסים המעשה לקב"ה. לכן ההדגשה כאן על מציאות שונה מאשר שכר ועונש רגיל, ומתוך דאגה שלא יהיה פתחון פה לגויים, הרי שוודאי שנתקן את מעשינו ודרכינו וזוהי דרגה נעלה באמונה - כעין קבלת תשובה והתחזקות באמונה

 

כאשר יש חילול ה', יש לחרוג מהנוהג הרגיל של שכר ועונש, וזה נותן תוקף חזק יותר לשאלה הראשונה, כאילו משה אומר: למה ה' יחרה אפך בעמך כאשר יש במעשה זה אפשרות של חילול ה'. כך שהשאלות נובעות ממקור אמוני עמוק ואיתן שבוחן המצב ורוצה למנוע חילול ה'. ובאמת בשני המקרים, ה' סלח וביטל הרעה אשר אמר לעשות לעמו.

 

השאלות לא רק נובעות מתוך אמונה איתנה, אלא השאלות מחזקות אמונה זו, והשתקת השאלות יכולות להביא לערעור האמונה הזו ולחיזוק תחושת הניתוק בין ה' לעמו. איני יודע אם נוכל להבין דרכי הקב"ה, הרי נאמר למשה "לא תוכל לראות פני". אין יכולת לבן אנוש במערכת שכלו ועולמו להבין, אך אסור לנו לומר אל תשאל, אדרבא - האמן ושאל והאמן.

 

הצער שאפף את כולנו בהיוודע האסון, אינו רק אסון המשפחה בלבד, עוצמתו בכך שאלון במלאו שליחות לאומית, הלך בשם כל עם ישראל ובזה האסון הוא של כולנו, כי אלון הוא של כולנו. הסתלקותו בסערה ובקדושה גרמה ליישוב שלם להתאחד עם המשפחה. זכרו של אלון בדרכו המיוחדת ממשיך להשפיע גם כאשר איננו בינינו, וזה יהי נחמא פורתא למשפחה ולעם ישראל.

 

יהי זכרו ברוך.