מתכונותיו של אלון  / הרב רפי פרץ בטקס השבעה

"בן זומא אומר, איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר: "מכל מלמדי השכלתי", איזהו גיבור? הכובש את יצרו, שנאמר: "טוב ארך אפים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר", איזהו עשיר השמח בחלקו, שנאמר: "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, איזהו מכובד המכבד את הבריות, שנאמר: "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו".

 

ארבע תכונות שאלון הצטיין בכל אחת מהן. תמיד ללמוד מכל אחד, גיבור שלא מראה את גבורתו לאחרים, גיבור שכל גבורתו זה לכבד ולגאול מתוך בהירות של מחשבה, עשירות של השמח בחלקו, והדבר הגדול מכולם - כדי להיות אדם עם כבוד, הוא תמיד כיבד את הזולת - תמיד.

 

כולנו כעת בתדהמת זעזוע. האבל על מות אלון ובנינו, כמה זה קשה לעמוד כאן, ולראות מסביב את הכל. צדיקים טהורים שבמסירות נפשם הטהורה והעילאה מסרו נפשם על קדושת העם והארץ ובתוכם אלון, ששאף שאיפות גדולות, אלון שחולם חלומות טמירים, אלון שבמותו ציווה לנו את החיים להתעקש, להתאמץ ורק ככה לנצח.

 

היום יום רביעי, ומשפחת בביאן קמה משבעת ימי האבל, חזקה ומלאת אמונה, ומסביבה, כמו, כאן מעגלים מעגלים של מאות ואלפי אזרחי מדינת ישראל, שבאו לנחם ויצאו מנוחמים ומחוזקים. כל הנכנס לבית בביאן, מיד חש חלק מהמשפחה, מהמשפחה הלוחמת, ממשפחת עם ישראל. כאב עצום בלתי נתפש. אלון שהאיר פניו לכל אדם, העיניים הכחולות הגדולות מתבוננות, הרוצות להבין מתעקשות לברר. אלוני, שבאהבה תמיד פילס דרכו לאט ובהתמדה, בניחותא ובאמונה. אלוני שבתחילה היה לתלמידי, בהעמקת הקשר היה רעי ואהובי, וכך הוא יישאר לעולם - רע ואהוב, סמל לאהבת ישראל צרופה ומזוככת, סמל ללוחם שבכח רצונו התמודד עם כל משימה.

 

איזה מחיר נורא העם משלם עם לידתו לתקומתו המחודשת, והנביא מנחם, הנביא יחזקאל אומר לכולנו, לכנסת ישראל כולה: "וארחצך במים, ואשטוף דמיך מעליך, ואסוכך בשמן... ותייפי במאוד מאוד ותצלחי למלוכה". נחמות ארץ ישראל הן נחמותינו. "ותצלחי למלוכה" - האומה הזאת עוברת דרך ייסורים, דרך חתחתים. "זעקי ארץ אהובה", דם הברית ודם בנינו חבוי ברגבי אדמתנו, וזועק ואומר לכולנו, בודאי אומר למשפחת בביאן היקרה מפז: "בדמייך חיי". "אך יש תקווה לאחריתך", הדרך צועדת במעלה ההר בית אל ומכינה את כולנו למלוא עצמת תפקידנו כממלכת כהנים וגוי קדוש "בארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחריתה" ברכת הנביא עמוס מהדהדת ותהדהד בראשנו תמיד: "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלוקיך".