משפחת בביאן היקרה

 

 

 

לצערי הכרתי את אלון תקופה לא ממושכת בקו הבופור, אך הנסיבות של אותה תקופה חשפה בפני אדם וקצין מיוחד במינו.

 

הדבר העיקרי שהרשים אותי בדמות האדם והקצין שבאלון, היה כח הרצון האדיר שלו ותשומת הלב התמידית שלו לחיילים. לא משנה כלל מה היו התנאים באותו רגע, עייפות, אינטנסיביות, עבודה - אלון תמיד היה עם היד על הדופק אצל חייליו. תמיד זוכר לבדוק מה קורה עם כל חייל בהיבט האנושי שלו, ולא פעם אחת ראיתי אותו נלחם ונאבק על זכויות חייליו ועל דעותיו מול כל מי שצריך.

 

פן נוסף שבו התבטא כוח הרצון האדיר שלו - וזה דבר שלי, אישית, גרם לגאווה לא קטנה - הוא היכולת המופלאה שלו לשמור מצוות, גם בתנאים הקשים האלו. גם אחרי מארב, אחרי סיכום משימה ואחרי שהוא דואג שהחיילים ישנים ושיש להם בגדים יבשים ללבוש - תמיד אלון מצא את הזמן שלו, כדי להתייחד עם בורא עולם בתפילה.  זה נשמע אולי מליצי מדי, אבל כך זה היה, פשוטו כמשמעו. בתוך כל הבלאגן שמסביב, עומד אלון בשקט - ומתפלל.

 

ואת השיעור הגדול הזה, את ה"לימוד" המיוחד הזה על כוח רצון ומסוגלות אישית, אני מתכוון להטמיע בי, ובחיילי לעתיד, כפי יכולתי.

 

אלון היה שייך במלוא רמ"ח אבריו לגזע המתנדבים. לאותה קבוצה מיוחדת של אנשים שכן בוחרים לשרת את המדינה וכן לתרום לחברה. בתקופה של תהיות מוטיבציה בחברה, אני רואה את אלון כתשובה.

 

אני חושב שאתם וצה"ל כולו, יכולים להתברך ולהתגאות בכך, שיש לנו בנים ומפקדים שמתחנכים ומתנהגים עפ"י אותם ערכים שאלון ידע ליישם, בצורה כה טובה.

 

 

 

גיורא חזן