דברי מח"ט גולני ארז גרשטיין בלוויה

",אלון - התאספנו כאן היום, בערב הירושלמי הקר, סביב הקבר שלך. ההורים, החברים
-
החיילים שלך, החיילים של גולני, כל המשפחה והמשפחה שהייתה לך בשנים האחרונות
.
המשפחה של גולני

התאספנו כאן כדי לחלוק לך כבוד אחרון, כבוד שבחרת לשרת איתנו בקווים הקידמיים
.
ביותר של המדינה הזאת, קווים שבהם כל כך מעטים עושים בשביל כל כך רבים

אלון נפגש איתי לפני יותר מחצי שנה באוהל בנבי-מוסא ושם נתתי לו את התפקיד של
מפקד מחלקת הקשר ומאז הוא היה צמוד אלי בכל נושא הקשר בחטיבה. הוא היה תמיד
,
איתי בהליכה הרגלית, בנגמ"ש, בתרגילים, בחפק"ים המבצעיים. אלון נכנס למחלקה
,
כשלפניו היה קצין מצויין, וחששנו איך הוא ישתלב, אבל מהר מאד, ביכולת שלו, בהתמדה
.
בעיקר ביכולת דוגמא אישית, הוא קנה לו מנהיגות במחלקה והיה בין המובילים במפח"ט

כשהפלוגה של החטיבה עלתה ללבנון, הפלוגה הייתה יכולה לקבל מקום יותר נוח מאשר
מוצב הבופור, אבל אלון והחברים שלו התעקשו והגיעו אלי לריבים, על מנת לשרת במוצב
זה. וכשהם קיבלו את התפקיד, לא היה גאה ממנו ומהם במקום שהם היו. כל פעם שביקרתי
.
שם, הם היו יותר מאושרים מהתפקיד החשוב שנתנו להם

משפחת בביאן - אין לי ניחומים, לא יהיו, לא יכולים גם להיות. הם - מי שאיבדו בן כמו
אלון, בן שרק התחיל את החיים שלו, הנחמה היחידה שאולי יכולה להקהות במעט את
הכאב, היא שאלון נהרג במשימה שהוא רצה אותה, בטח בה, עם חלק מחייליו שהוא האמין
.
בהם

לך אלון לפרידה - מה שאני יכול להגיד, שאנחנו נמשיך בדרך שלך, פה ושם נזיל דימעה, אבל
נצעד קדימה כמו שאנחנו יודעים בגולני, בלי להתבלבל, בלי להתכופף ובכל הכח. הייה
."
שלום