אלון

.בדרך כלל הזמן עושה את שלו, ואיכשהו הדברים מסתדרים, אבל אצלי זה הפוך

כל יום שעובר, קשה יותר מהיום הקודם, ושום דבר לא מסתדר. העולם הזה כל

כך קשה, מסובך, ובלתי מובן וכל השאלות הרבות, נשארות ללא מענה. אין כאן

אדם שיכול להסבער או לשכנע, שאולי יהיה בסדר - הרי איך יכול להיות בסדר

כשאתה לא נמצה אתנו כאן. אם רק הייתי יכול לדבר איתך, לשאול אותך, לבקש

,ממך עזרה. שתבוא, ואפילו רק לכמה שניות, כדי לעשות לי סדר בכל הבלאגן

.כדי להסביר לי כמה דברים שאף אחד לא מבין ולא יודע

אני מנסה להפנים את הכל, ולהמשיך כרגיל, אבל לא יכול, וכאשר אני שוקע

במחשבות עליך, הדמעות יורדות מאליהן, וככל שאני מנסה לעצור אותן, הבכי

.גובר יותר

קראתי מספר פעמים את המכתב שכתבת לרב רפי, ובכל פעם אני נדהם לגלות את

.הדאגה שלך לכולם, שהכל יהיה בסדר ואפילו לאנשים שלא הכרת - דאגת

כל אחד הכיר אותך בצורה שונה, ובכל פעם שאני שומע סיפורים עליך, אני לא

!!! מצליח להבין, עד כמה שלא הספקתי להכיר אותך. וכמה חבל

יום הזיכרון לחללי צה"ל היה שונה מכל שנה אחרת, כי עכשיו הכאב הוא כל

,כך אישי וכל כך עמוק וכואב. אף פעם לא הבנתי, איך אפשר לעבור מיום הזיכרון

עצוב וכואב, ליום העצמאות המעבר הוא כה קשה וחד. ועכשיו, לאחר שאיבדתי אותך

.- חבר ואח יקר, הכאב עמוק שבעתיים, ועבורי מעבר זה, יהא לעולם קשה יותר

,בכל שנה מתחיל יום הזיכרון ב-ד' באייר ונגמר ביום למחרת. יום הזיכרון שלנו

.התחיל ביום כ"ח בשבט, והוא עדיין לא נגמר, ולא ייגמר לעולם

,אלון - כולנו כאן כבר לא אותם חברים שהכרת ולעולם לא נהיה. כשהיינו יחד

עשינו כל מה שרק רצינו טיילנו שיחקנו נהנינו - ועכשיו בלעדיך, הכל בגדר

- אסור. מה שנשאר הוא רק לדבר עליך, לחשוב עליך, ולהתעסק אך ורק בנושאים

.הקשורים בך

!!! אלון השארת חלל כל כך גדול - ואף אחד, אף לא אחד, יוכל למלאו לעולם

אוהב אותך ומתגעגע

דודו דוד