אלוני
היית היקר ביותר עבורנו בעולם -
ותמיד תישאר!
תמיד דאגת לנו, התחשבת בנו, כיבדת
והתעניינת בשלומנו. כשהיית חוזר מהצבא, תמיד היית בא אלינו קודם,
נותן נשיקה רואה מה נשמע ושהכל בסדר
ורק אז הולך הביתה.
גם אם היינו עובדים כל היום והיינו
עייפים מאד,
ברגע שהיינו מדברים איתך - כל
העייפות הייתה עוברת והיינו מרגישים נפלא.
כשקרתה לי (בבא) התאונה ונפלתי -
באותם רגעים חשבתי עליך.
כמה דאגת לי וכשבאת לבקר אותי ונתת
לי את הסווצ'ר של סיום קורס קצינים
ואמרת שאתה רוצה שאלבש את זה
כשאשתחרר מבית החולים - וכמה שיותר מהר,
אז ידעתי שעלי להבריא, ולו רק בשבילך
ובשביל המשפחה. והייתי כל כך גאה בך.
אפילו אנשי השוק, תמיד היו גאים בנכד
של אליהו ועליזה שהוא קצין בגולני.
חסרה לנו השמחה שתמיד היית מביא
איתך.
חסרה לנו הנשיקה שהיית נותן לנו, גם
אם זה היה באמצע הלילה
והיית מגיע אלינו כאשר כבר היינו
ישנים.
חסרים לנו השבתות שבהם היית משתולל
עם כולם והיינו שרים ושמחים.
והכל חסר!!
אלוני ! היית עמוד השדרה שלנו ושל כל
המשפחה - היית הנכד הראשון והבכור שלנו - ותמיד תישאר.
אוהבים אותך מאד
בבא אליהו וסבתא עליזה
|
|
|
|
